אלברט איינשטיין והשגתו את האלוהות / דניאל בלס.
אלו-הים, פירושו הוא כח עליון, בורא הקוסמוס וכל היצורים החיים. אנו יכולים להכיר את האלוקים על ידי התבוננות בכל מה שברא שהרי הבריאה מעידה על בוראה וההרמוניה השוררת בעולם, התנאים השונים כמחזור הגשם או ככח הכבידה, מעידים יותר מכאלף עדים על בוראנו הרחוק מהשגתנו.
פרופ' איינשטיין, מהמוחות הגדולים ביותר שעולם המדע ראה, הסיק את המסקנות הברורות מאליהן הנובעות מעולם מורכב כל כך כעולמנו, הכיר את חוקי הפיסיקה ביקומנו המופלא, ולכן טען כי יש אלוקים המחזיק את הקוסמוס ומאפשר את קיומנו.
אוניברסלי - כלל עולמי, לשון מרחב.
אל פרסונאלי - אל שמשגיח/מתעניין במה שברא.
ציטוטים של פרופ' אלברט איינשטיין:
יחסו של פרופ' אלברט איינשטיין לדת, המשתלב גם בתפיסת עולמו הפיסיקלית באמירתו הידועה "אלוהים אינו משחק בקוביות" אודות מכניקת הקוונטים.
"אני טוען שהרגש הדתי הקוסמי, הוא המניע החזק והנעלה ביותר למחקר מדעי". (כמו שאיינשטין אמר, עמ' 135)
"אני מאמין באל של שפינוזה, המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם". (שם, עמ' 134)
"אינני יכול להבין את הרעיון של אל פרסונאלי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני-אדם..." (שם, עמ' 133)
"הדת שלי מורכבת מהערצה כנועה, לרוח עילאית הבלתי מוגבלת, המגלה את עצמה בפרטים קלי הדעת, שאנו מסוגלים לתפוש במוחותינו השבריריים והחלושים. השכנוע העמוק הזה בנוכחותו של כוח תבוני עליון, המתגלה ביקום שאינו ניתן להבנה, הוא אידאת האל שלי"
(שם עמ' 142, "ניו יורק טיימס", 19 אפריל 1955)
* * *
יש לציין שאלברט אינשטיין כמדענים אחרים בני תקופתו ולפניו הבין שיש בורא לעולם וכי יקום מורכב כשלנו לא יכול להיווצר מעצמו אך מעולם לא הסכים לכך שאלוקים נתן תורה לעם ישראל ומתעניין במעשי בני האדם אשר ברא.
זוהי טעות נפוצה הנובעת מהרגש הרוצה להפריד בין דת למדעים ומבקש שלא להתחייב לבורא ולקיים את המצוות.
המאמינים בעולם המדע והקדמה מעדיפים להאמין שאלוקים הוא ישות קוסמית חסרת גבולות וידיעה, ושאין לנו שום דרך לגלותו או להבינו, ואנחנו רק שבריר נוסף חסר משמעות עבורו וחיינו הפרטיים אינם מעניינו. אנשים אלו, לרוב, לא יחששו כלל מזיקה לדת זו או אחרת אך ירגישו תמיד עליונים על כל הדתות ומפרשי המציאות בדרך הטובה והנכונה ביותר. אלו אנשים שלעולם לא יחששו לגלות יותר אך למעשה הם משקרים לעצמם, זאת מכיוון שאלוקים טבע בנו את הרגשות ובנו גלומים הרגשות העזים אחר תורתו יתברך.
* * *
על אלוקים ורצונו:
לאחרונה נתבקשתי לענות לנערה עם ספיקות באמונה ובמהלך התכתבותנו היא טענה שלקראת הימים הנוראים היא אינה מרגישה שתוכל ללכת לבית הכנסת ולהתפלל בכוונה אך היא אינה רוצה לבייש את אביה.
ועניתי לה בזאת הלשון:
אם את מאמינה באלוקים, התפללי ובקשי מהאלוקים מחילה על מעשייך הרעים, על כל הימים שבהם לא חיפשת את האמת ולא ביקשת לדעת את תכליתך בעולם. בקשי ממנו מחילה על כל הימים שהעדפת לחשוב שאת לא יותר מבעל חיים מתוכנת ואינך אחראית למעשייך ואלוקים לא רוצה ממך דבר. בקשי ממנו סליחה על כל הימים בהם כפרת במציאותו על אף שנתן עולם כל כך מורכב ויפה מסביבך. בקשי מהאלוקים שידריך אותך למצוא את רצונו בעולם.
הנערה תהתה על דברי וענתה כתגובה כי היא אינה מרגישה בטוחה לגבי 'רצון השם' וכך עניתי לה:
אז מה את חושבת שאלוקים רוצה ממך? למה אלוקים נתן לך יצר טוב ויצר רע אם הוא לא מצפה שתתמודדי עימם לפי סט חוקים שקבע מראש? למה אלוקים לא ברא אותך בהמה הפועלת לפי רצונותיה בכל רגע ולא חושבת על המחר? למה אלוקים נתן לך בינה, הגיון, תודעה ומצפון אם הוא לא מצפה ממך לחפש בעזרתם את משמעות חייך בעולם?
האם אלוקים הפקיר את האדם בעולם ללא ספר הדרכה מה מותר ומה אסור? ולמה האדם פוחד מהמוות גם כאשר אין לו סיבה להמשיך לחיות? למה אלוקים טבע באדם את הפחד מן המוות אם הוא לא מצפה מהאדם לחפש את התורה שתוביל אותו לחיי העולם הבא?
* * *
אדם, גדול ככל שיהיה ובעל ידע רב ככל שיהיה, חייב להיות ישר עם עצמו כדי לגלות את האמת. אלברט איינשטיין לא לקח צעד אחד קדימה והעדיף להישאר בהכרה הפשוטה בכוחניות עליונה ורוחנית, אוניברסלית אך לא פרסונאלית. הבה ניקח צעד אחד קדימה ונחשוב על ההגיון, הרגשות וההבנה שאלוקים נתן בקרבנו כדי לגלותו ואת רצונו בעולם.
מאמר לקריאה בנושא חיפוש האמת והאובייקטיביות:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1090730
* * *
ונסיים בשלוש שאלות מהותיות שרק אנו, כאנשי אמת, נוכל לענות לעצמנו:
מאין לנו שמיצוי התכלית תעזור לנו לקבל את חיי העולם הבא?
אלוקים טבע בנו את הפחד מהמוות, גם כאשר המוות טבעי והאדם בא בשנים. ההגיון שלנו אומר לנו שיש חיים אחרי המוות ואנו לא מסיימים את חיינו בעת המיתה, אנו יודעים מתוך עצמנו שתמיד יהיה לנו המשך. כאשר אדם נפטר אנחנו לא מתייחסים אליו כאל פחית שהתרוקנה וסיימה את יעודה בחיים אלה אלא שאנו מבינים שיש המשך. אלוקים הוא שטבע באדם את ההבנה הזאת.
מאין לנו שיש שכר ועונש על מעשינו?
משום שיש לנו מצפון להבדיל בין טוב לרע ואנו מרגישים רע אם עשינו דבר הנוגד את הערכים שהכרנו מעצמנו. אנו מבינים שיש תכלית למעשינו ולכן צריך להיות שכר ועונש על הפעולות הרעות והחיוביות שלנו. אם לא היה שכר ועונש אז אלוקים לא היה נותן לנו את הנסיון לעמוד בחטא או במצווה.
מה ההגיון בטענה שבעולם הבא השכר הוא רוחני דוקא?
מכיוון שאנו למדים גם בעולם הזה שמשכר גשמי שובעים לבסוף. אדם אוכל והוא אינו רעב, אדם שותה והוא אינו צמא, אדם מתאווה כל עוד אין לו. אדם יכול לעבוד שנים רבות כדי להשיג חפץ שמאוד רצה ולאחר שקנה אותו והשתמש בו הוא כבר לא נהנה ממנו. אנו למדים מאלה שכל התענוגות הגשמיים הם יצרים נפשיים, בהמיים ושקריים. לעומת זאת, משכר רוחני אין שובע. אדם שמח המרגיש מאושר תמיד ירצה בשמחה זו, וגם כאשר ישמח זמן רב תמיד ירצה לשמוח עוד ולא ישבע מכך, כנ"ל אהבה. באלו אין שובע ולכן לאלו אנו מצפים.
מתוך המאמר להלן:
http://www.haemet.net/Els/quest.htm
אלו-הים, פירושו הוא כח עליון, בורא הקוסמוס וכל היצורים החיים. אנו יכולים להכיר את האלוקים על ידי התבוננות בכל מה שברא שהרי הבריאה מעידה על בוראה וההרמוניה השוררת בעולם, התנאים השונים כמחזור הגשם או ככח הכבידה, מעידים יותר מכאלף עדים על בוראנו הרחוק מהשגתנו.
פרופ' איינשטיין, מהמוחות הגדולים ביותר שעולם המדע ראה, הסיק את המסקנות הברורות מאליהן הנובעות מעולם מורכב כל כך כעולמנו, הכיר את חוקי הפיסיקה ביקומנו המופלא, ולכן טען כי יש אלוקים המחזיק את הקוסמוס ומאפשר את קיומנו.
אוניברסלי - כלל עולמי, לשון מרחב.
אל פרסונאלי - אל שמשגיח/מתעניין במה שברא.
ציטוטים של פרופ' אלברט איינשטיין:
יחסו של פרופ' אלברט איינשטיין לדת, המשתלב גם בתפיסת עולמו הפיסיקלית באמירתו הידועה "אלוהים אינו משחק בקוביות" אודות מכניקת הקוונטים.
"אני טוען שהרגש הדתי הקוסמי, הוא המניע החזק והנעלה ביותר למחקר מדעי". (כמו שאיינשטין אמר, עמ' 135)
"אני מאמין באל של שפינוזה, המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם". (שם, עמ' 134)
"אינני יכול להבין את הרעיון של אל פרסונאלי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני-אדם..." (שם, עמ' 133)
"הדת שלי מורכבת מהערצה כנועה, לרוח עילאית הבלתי מוגבלת, המגלה את עצמה בפרטים קלי הדעת, שאנו מסוגלים לתפוש במוחותינו השבריריים והחלושים. השכנוע העמוק הזה בנוכחותו של כוח תבוני עליון, המתגלה ביקום שאינו ניתן להבנה, הוא אידאת האל שלי"
(שם עמ' 142, "ניו יורק טיימס", 19 אפריל 1955)
* * *
יש לציין שאלברט אינשטיין כמדענים אחרים בני תקופתו ולפניו הבין שיש בורא לעולם וכי יקום מורכב כשלנו לא יכול להיווצר מעצמו אך מעולם לא הסכים לכך שאלוקים נתן תורה לעם ישראל ומתעניין במעשי בני האדם אשר ברא.
זוהי טעות נפוצה הנובעת מהרגש הרוצה להפריד בין דת למדעים ומבקש שלא להתחייב לבורא ולקיים את המצוות.
המאמינים בעולם המדע והקדמה מעדיפים להאמין שאלוקים הוא ישות קוסמית חסרת גבולות וידיעה, ושאין לנו שום דרך לגלותו או להבינו, ואנחנו רק שבריר נוסף חסר משמעות עבורו וחיינו הפרטיים אינם מעניינו. אנשים אלו, לרוב, לא יחששו כלל מזיקה לדת זו או אחרת אך ירגישו תמיד עליונים על כל הדתות ומפרשי המציאות בדרך הטובה והנכונה ביותר. אלו אנשים שלעולם לא יחששו לגלות יותר אך למעשה הם משקרים לעצמם, זאת מכיוון שאלוקים טבע בנו את הרגשות ובנו גלומים הרגשות העזים אחר תורתו יתברך.
* * *
על אלוקים ורצונו:
לאחרונה נתבקשתי לענות לנערה עם ספיקות באמונה ובמהלך התכתבותנו היא טענה שלקראת הימים הנוראים היא אינה מרגישה שתוכל ללכת לבית הכנסת ולהתפלל בכוונה אך היא אינה רוצה לבייש את אביה.
ועניתי לה בזאת הלשון:
אם את מאמינה באלוקים, התפללי ובקשי מהאלוקים מחילה על מעשייך הרעים, על כל הימים שבהם לא חיפשת את האמת ולא ביקשת לדעת את תכליתך בעולם. בקשי ממנו מחילה על כל הימים שהעדפת לחשוב שאת לא יותר מבעל חיים מתוכנת ואינך אחראית למעשייך ואלוקים לא רוצה ממך דבר. בקשי ממנו סליחה על כל הימים בהם כפרת במציאותו על אף שנתן עולם כל כך מורכב ויפה מסביבך. בקשי מהאלוקים שידריך אותך למצוא את רצונו בעולם.
הנערה תהתה על דברי וענתה כתגובה כי היא אינה מרגישה בטוחה לגבי 'רצון השם' וכך עניתי לה:
אז מה את חושבת שאלוקים רוצה ממך? למה אלוקים נתן לך יצר טוב ויצר רע אם הוא לא מצפה שתתמודדי עימם לפי סט חוקים שקבע מראש? למה אלוקים לא ברא אותך בהמה הפועלת לפי רצונותיה בכל רגע ולא חושבת על המחר? למה אלוקים נתן לך בינה, הגיון, תודעה ומצפון אם הוא לא מצפה ממך לחפש בעזרתם את משמעות חייך בעולם?
האם אלוקים הפקיר את האדם בעולם ללא ספר הדרכה מה מותר ומה אסור? ולמה האדם פוחד מהמוות גם כאשר אין לו סיבה להמשיך לחיות? למה אלוקים טבע באדם את הפחד מן המוות אם הוא לא מצפה מהאדם לחפש את התורה שתוביל אותו לחיי העולם הבא?
* * *
אדם, גדול ככל שיהיה ובעל ידע רב ככל שיהיה, חייב להיות ישר עם עצמו כדי לגלות את האמת. אלברט איינשטיין לא לקח צעד אחד קדימה והעדיף להישאר בהכרה הפשוטה בכוחניות עליונה ורוחנית, אוניברסלית אך לא פרסונאלית. הבה ניקח צעד אחד קדימה ונחשוב על ההגיון, הרגשות וההבנה שאלוקים נתן בקרבנו כדי לגלותו ואת רצונו בעולם.
מאמר לקריאה בנושא חיפוש האמת והאובייקטיביות:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1090730
* * *
ונסיים בשלוש שאלות מהותיות שרק אנו, כאנשי אמת, נוכל לענות לעצמנו:
מאין לנו שמיצוי התכלית תעזור לנו לקבל את חיי העולם הבא?
אלוקים טבע בנו את הפחד מהמוות, גם כאשר המוות טבעי והאדם בא בשנים. ההגיון שלנו אומר לנו שיש חיים אחרי המוות ואנו לא מסיימים את חיינו בעת המיתה, אנו יודעים מתוך עצמנו שתמיד יהיה לנו המשך. כאשר אדם נפטר אנחנו לא מתייחסים אליו כאל פחית שהתרוקנה וסיימה את יעודה בחיים אלה אלא שאנו מבינים שיש המשך. אלוקים הוא שטבע באדם את ההבנה הזאת.
מאין לנו שיש שכר ועונש על מעשינו?
משום שיש לנו מצפון להבדיל בין טוב לרע ואנו מרגישים רע אם עשינו דבר הנוגד את הערכים שהכרנו מעצמנו. אנו מבינים שיש תכלית למעשינו ולכן צריך להיות שכר ועונש על הפעולות הרעות והחיוביות שלנו. אם לא היה שכר ועונש אז אלוקים לא היה נותן לנו את הנסיון לעמוד בחטא או במצווה.
מה ההגיון בטענה שבעולם הבא השכר הוא רוחני דוקא?
מכיוון שאנו למדים גם בעולם הזה שמשכר גשמי שובעים לבסוף. אדם אוכל והוא אינו רעב, אדם שותה והוא אינו צמא, אדם מתאווה כל עוד אין לו. אדם יכול לעבוד שנים רבות כדי להשיג חפץ שמאוד רצה ולאחר שקנה אותו והשתמש בו הוא כבר לא נהנה ממנו. אנו למדים מאלה שכל התענוגות הגשמיים הם יצרים נפשיים, בהמיים ושקריים. לעומת זאת, משכר רוחני אין שובע. אדם שמח המרגיש מאושר תמיד ירצה בשמחה זו, וגם כאשר ישמח זמן רב תמיד ירצה לשמוח עוד ולא ישבע מכך, כנ"ל אהבה. באלו אין שובע ולכן לאלו אנו מצפים.
מתוך המאמר להלן:
http://www.haemet.net/Els/quest.htm