למה שאלוקים יתעניין במעשי האדם? | ||
|
||
"אלוקים כל כך גדול לא יתעניין באדם כל כך קטן". איך מתמודדים עם הטענה הפילוסופית הזאת? | ||
האם מתקבל על הדעת שישות כל יכולה כמו האלוקים תתעניין במעשי האדם? השאלה אינה חדשה. שאל אותה כבר דוד המלך בספר תהילים: אם נבחן את העולם לפי פרמטרים של מורכבות ותחכום נוכל להסיק בנקל שהדבר המורכב והמתוחכם ביותר ביקום המוכר לנו הוא המוח האנושי. שום דבר אחר, אפילו לא צביר הגלקסיות הגדול ביותר, אינו מתקרב למורכבות וליכולות שקיימות במוח האנושי. זאת ועוד, עצם הניסיון לחלק בין דברים "גדולים" ו"קטנים" ביחס להשגחתו של הקב"ה יש בו כדי להגביל את האלוקים. תפיסת יסוד ביהדות היא שהאלוקים הוא אינסופי. דברים הם גדולים או קטנים רק כאשר מודדים אותם בקנה מידה שיש לו גודל סופי.בפרספקטיבה של האינסוף גם העצם הגדול ביותר הוא זעיר ברמה אינפיניטסימאלית. אולי התשובה המעמיקה ביותר לשאלה זו היא זו שנתנה בידי רבי צדוק הכהן מלובלין, מענקי ההגות הקבלית-חסידית בדורות האחרונים. כותב רבי צדוק הכהן: "השגחת ה' בנבראים היא מצד התפשטותו בהם". הסבר זה מבוסס על הרעיון לפיו הבריאה האלוקית איננה אקט חד-פעמי שאירע אי שם בעבר הרחוק. היהדות גורסת כי הבריאה היא מעשה תמידי המתחדש בכל רגע ורגע. ההשגחה אינה רק מעשה פאסיבי-חיצוני אלא מעשה אקטיבי של יצירת הוויה.ההשגחה חייבת אפוא לחול על כל פרט בבריאה ולו גם הקטן ביותר, אחרת לא היה אותו פרט מסוגל להתקיים. |
||