כיצד נדע מהו רצונו של האלוקים? / דניאל בלס.
התשובה לכך פשוטה. אלוקים הוא שברא אותנו, לכן הוא גם ברא את ההגיון שבנו ואת הרצון למשמעות. אנו יכולים להכיר את רצונו ע"י ההגיון שנתן בנו. כאשר אמרתי למישהו שעל ידי עמקות בנפש האדם נוכל ללמוד על הבורא ורצונו מן האדם, הוא אמר לי "מדוע שנכיר את הבורא מנפש האדם וכי אנו מבינים את הבורא ויכולים למשש אותו? לא! אז מדוע שנבין את רצונו אם אותו עצמו איננו מבינים?"
על כך עניתי לאותו אחד "תאר לך פירמידה ששנינו לא יודעים מי בנה אותה או כיצד בנו אותה! ובכל זאת אנו יודעים שמישהו בנה אותה".
הוא אמר לי בהבנה גמורה "ברור לי שההוכחות למציאות האלוקים בעולם הן לפי מיליונים אך לא על כך רציתי לדון, אלא כיצד נוכל ללמוד על הבורא מתוך הבריאה אותה ברא, זוהי שאלתי".
"התאזר בסבלנות, ושמע מה יש לי לומר" אמרתי לו "כיצד נכיר את האנשים שבנו את הפירמידות? בעצם, יש לי רעיון. נניח שאתבונן באבנים הענקיות הבנויות אחת על גבי השניה באופן סימטרי, אומר לך כי היוצרים של הפירמידה הם אנשים מדויקים! עוד אראה ציורים בפירמידה של כהי עור המשעבדים בהירי עור בפרך, אומר לך שמכאן אני מבין שהמצרים היו כהי עור ושעבדו עם אחר. עוד אראה בפירמידה אזור קבורה ובו אוצרות, אומר לך שהמצרים קברו בפירמידות את מלכיהם לזכרון עולם ואולי לתחייה מחודשת בה יוכלו הם להשתמש באוצרות הקבורים עמם," שתקתי לרגע והוספתי "ואילו אתה תטען, וכי אנו מכירים את יוצרי הפירמידות? מדוע שנכיר את יוצרי הפירמידה מתוך הפירמידה עצמה? וכי אנו מבינים את המצרים שבנו את הפירמידה ויכולים למשש אותם ולקרוא בשמותיהם? אז מדוע שנלמד עליהם או נבין את רצונם מתוך הפירמידה אותה בנו?" תגובתו היתה צחוק של הבנה. אנו בהחלט יכולים ללמוד כמה שאפשר ממה שאפשר. אנו יכולים להכיר את רגש האהבה מתוך ההתבטאות שלה שלה בפועל ומה שמוכן האדם להקריב עבורה. באותה מידה אנו יכולים ללמוד על האלוקים ורצונו מנפש האדם והאינסטינקטים הטבעיים הנמצאים באדם, מכיוון שאלוקים, הוא שטבע באדם את כל אלה: את החיפוש אחר התכלית ואחר היעוד, את הפחד והחשש מן המוות! הכל מאלוקים, כדי שהאדם יחפש אחר האמת, "הכל משמיים חוץ מיראת שמיים". האדם מחליט בסופו של דבר אם להתכחש ליצרו או לשקר לאדונו ולעצמו. אדם יכול להתעלם מהמצפון הטבוע בו ולהיות אפילו לנאצי. האדם בוחר בסופו של דבר את דרכו בעולם, בין יעשה טוב, בין יעשה רע, האדם בוחר! זאת מכיוון שאלוקים נתן לאדם לבחור. החיות לא קבלו את זכות הבחירה גם יהיו הם מרגישים וחשים, הם לא יכולים לבחור. בזאת האדם נעלה יותר ממלאך!
כעת, מדוע אלוקים יטבע באדם יצר טוב ויצר רע והתמודדות ביניהם אם אלוקים לא מצפה מהאדם לפעול לפי ספר הדרכה שהשאיר בעולם ועליהם השכר והעונש. למה אלוקים טבע באדם את הפחד מן המוות (גם כאשר האדם הוא שבע ימים) אם לא כדי שהאדם יחפש דרך להתכונן לקראת המוות ולשנות את מעשיו בעולם בהתאם לכך, כדי שיזכה בעולם הבא!
פעם, דתיה אחת שלא היתה בטוחה בדרכה שאלה אותי שאלה בעת חיפושה אחר האמת, וכך היא כתבה:
"איני מרגישה שאוכל ללכת לבית הכנסת בימים הנוראים ולהתפלל בכוונה. מצד שני איני רוצה לבייש את אבי. מה אוכל לעשות?"
כתבתי לה: אם את מאמינה באלוקים, התפללי ובקשי מהאלוקים מחילה על מעשייך הרעים, על כל הימים שבהם לא חיפשת את האמת ולא ביקשת לדעת את תכליתך בעולם. בקשי ממנו מחילה על כל הימים שהעדפת לחשוב שאת לא יותר מבעל חיים מתוכנת ואינך אחראית למעשייך ואלוקים לא רוצה ממך דבר. בקשי ממנו סליחה על כל הימים בהם כפרת במציאותו על אף שנתן עולם כל כך מורכב ויפה מסביבך. בקשי מהאלוקים שידריך אותך למצוא את רצונו בעולם.
"בקשר לימים הנוראים" היא כתבה לי בחזרה "כל שאלותי נובעות מכך שאני לא בטוחה בכך שאלוהים אכן רוצה ממני את כל הדברים שציינת ולכן לא אוכל להתפלל על הדברים האלה."
על כך עניתי לה: אז מה את חושבת שאלוקים רוצה ממך? למה אלוקים נתן לך יצר טוב ויצר רע אם הוא לא מצפה שתתמודדי עימם לפי סט חוקים שקבע מראש? למה אלוקים לא ברא אותך בהמה הפועלת לפי רצונותיה בכל רגע ולא חושבת על המחר? למה אלוקים נתן לך בינה, הגיון, תודעה ומצפון אם הוא לא מצפה ממך לחפש בעזרתם את משמעות חייך בעולם?
האם אלוקים הפקיר את האדם בעולם ללא ספר הדרכה מה מותר ומה אסור? ולמה האדם פוחד מהמוות גם כאשר אין לו סיבה להמשיך לחיות? למה אלוקים טבע באדם את הפחד מן המוות אם הוא לא מצפה מהאדם לחפש את התורה שתוביל אותו לחיי העולם הבא?
יש תכלית לחיים שלנו ולא באנו הנה רק כדי ליהנות. ההגיון שלנו אומר לנו שנבראנו לתכלית ולא למיתה. אלוקים טבע בנו את החיפוש אחר הייעוד ואחר המטרה ולכן הוא מצפה מאיתנו שנחפש את האמת כדי לפעול על פיה ולהתכונן ליום המיתה. עצם העובדה שהרוב המוחלט של בני האדם בעולם מאמינים בהישארות הנפש מוכיח שזו הגדרה טבעית שאלוקים הנחיל לאדם.
אנו גם יכולים להבין מנפש האדם שמיצוי התכלית תעזור לנו לקבל את חיי העולם הבא. הרי אלוקים טבע בנו את הפחד מהמוות, גם כאשר המוות טבעי והאדם בא בשנים. ההגיון שלנו אומר לנו שיש חיים אחרי המוות ואנו לא מסיימים את חיינו בעת המיתה, אנו יודעים מתוך עצמנו שתמיד יהיה לנו המשך. כאשר אדם נפטר אנחנו לא מתייחסים אליו כאל פחית שהתרוקנה וסיימה את יעודה בחיים אלה אלא שאנו מבינים שיש המשך. אלוקים הוא שטבע באדם את ההבנה הזאת.
אנו אף יכולים בקלות להבין שיש שכר ועונש על מעשינו, זאת משום שיש לנו מצפון להבדיל בין טוב לרע ואנו מרגישים רע אם עשינו דבר הנוגד את הערכים שהכרנו מעצמנו. אנו מבינים שיש תכלית למעשינו ולכן צריך להיות שכר ועונש על הפעולות הרעות והחיוביות שלנו. אם לא היה שכר ועונש אז אלוקים לא היה נותן לנו את הנסיון לעמוד בחטא או במצווה.
התעמקות נוספת בנפש האדם תביא אותנו למסקנה שהעולם הבא הוא רוחני דוקא ואיננו גשמי. אנו למדים בעולם הזה שמשכר גשמי שובעים לבסוף. אדם אוכל והוא אינו רעב, אדם שותה והוא אינו צמא, אדם מתאווה כל עוד אין לו. אדם יכול לעבוד שנים רבות כדי להשיג חפץ שמאוד רצה ולאחר שקנה אותו והשתמש בו הוא כבר לא נהנה ממנו. אנו למדים מאלה שכל התענוגות הגשמיים הם יצרים נפשיים, בהמיים ושקריים. לעומת זאת, משכר רוחני אין שובע. אדם שמח המרגיש מאושר תמיד ירצה בשמחה זו, וגם כאשר ישמח זמן רב תמיד ירצה לשמוח עוד ולא ישבע מכך, כנ"ל אהבה. באלו אין שובע ולכן לאלו אנו מצפים.
אך יותר מכל, אנו מצפים לספר הדרכה שיאמר לנו אילו רגשות הם חיובים ואלו רגשות הם שלילים וכיצד עלינו לנהוג בחיינו בעניינים רבים.
אנו גם יכולים ללמוד מהחיים על פני כדור הארץ כי העולם הזה נוצר בשביל האדם. כל בעלי החיים, הכל נוצר למען אדם, נזר הבריאה. היחיד המבדיל בין טוב ורע. הרי כל אדם משכיל להבין בחייו שאם המטרה של קיומו היא לחיות וליהנות אז מדוע הוא מת ואם המטרה של חיינו היא למות אז לשם מה אנחנו בעצם חיים?
ובמשל: תארו לעצמכם ספינה ששטה בים, כל בני האדם נמצאים עליה, משחקים בינגו, שוחים בבריכה, משחקים משחקים, אוכלים מטעמים אבל מה? כל פעם מישהו נזרק מהמעקה של הספינה אל תוך הים - וכולם ממשיכים ליהנות כרגיל.
כל אחד מהאנשים שעל הספינה יודע שבמוקדם או במאוחר גם הוא ידחף על ידי איזה כוח בלתי ידוע אל המעקה של הספינה ויפול לים והספינה תמשיך בלעדיו.
הספינה הזאת היא החיים שלנו. החיים תמיד ממשיכים לנוע כמו נהר של מים, אבל למה אנחנו נזרקים מתוכו?
אנחנו יודעים שהבורא רוצה מאיתנו משהו גם לפי הרגשות שבנו. המצפון.
עצם הידיעה מתי עשית דבר רע או דבר טוב. הפחד מהמוות, הרצון, השאיפות. החיפוש אחר ייעוד, אחר מטרה.
יש מטרה מכיוון שהבורא טבע בנו את הרצון לחפש אחר מטרה, אחר ייעוד.
האם הבורא לא ישאיר משהו לאדם כדי שיידע איך עליו לנהוג בעולמו? הבורא יצר את האדם אך האם לא ייתן לו ספר הדרכה?
איך יידע האדם איך להתנהג בעולם. מה עליו לעשות ומה לא? והחשוב מכל- מה מטרתו, מטרתך, בעולם?
בואו נסתכל בדתות השונות ונראה אם אותו בורא השאיר משהו לאנשי העולם אותו יצר.
יש בנו יצר טוב ויצר רע, אנו עושים מעשים טובים ומעשים רעים ויש התנגשות בין ערכים של אחד לערכים של האחר. אנו מבינים שאלוקים צריך להשאיר ספר הדרכה לאדם בעולם כדי שנדע איך לנהוג לא רק מעצמנו אלא גם כדי למצות את תכליתנו ולזכות בחיי הנצח של העולם הבא. ההוכחה לכך היא שרוב בני העולם המציאו דתות ומסרו את דבר האלוקים. גם אם רובם שקרו הדבר מלמד שאלוקים טבע באדם את הרצון לקבל את מטרת חייו ולקיים אותה ע"י סדרת חוקים ונסיונות מהבורא שבראו.
דניאל בלס.
אתרנו: www.HaEmet.net ופורום: http://4142.hydepark.co.il
תוקן על ידי - oדניאל_בל - 14/12/2004 15:57:44