כפייה דתית? - לא בבית ספרנו
לא פעם ולא פעמיים נתקלנו בטענות המתקיפות את המגזר הדתי/חרדי בטענה כי הוא כופה את דעתו על האחר, מה שנקרא "כפייה דתית".
אל לנו לשכוח שהקונוטציה הנוצרת מהמילה "כפייה" שבדרך כלל באה לפרט על מקרה מכוער שבו אחד מהמעורבים כופה את רצונותיו על השני על ידי אלימות, איומים והשפלה , ולא הפצת המורשת היהודית של עם ישראל, שאיחדה את עם ישראל במשך אלפי שנים, ההיסטוריה של כל יהודי ויהודי.
ברוב הפעמים הטענה הזו באה מקרב האנשים שפשוט חוששים ומפחדים מן האמת, ומעדיפים להישאר עם השקר,
ושאדם המנסה להראות להם דרך שקצת נוגדת את השקפת חייהם, הם נבהלים ומתקיפים את השונה,
דוגמאות לכפייה חילונית כלפי חרדים:
(1) החוק הקובע שחרדים חייבים לשרת בצבא החילוני (או לדחות אותו שוב ושוב), על אף שהצבא נוגד את האמונה של הציבור החרדי, ופועל נגד חוקי ההלכה,
(2) החוק המוטל על חרדים להשמע לחוקי המדינה החילוניים, ולהשפט בידי שופטים חילוניים, על אף שחוקי המדינה נוגדים את התורה והשקפת העולם של הציבור החרדי,
(3) החוק המוטל על חרדים לשלם מיסים למדינה, אשר מתקצבים בין השאר תרבות ספורט בשבת, לימודי כפירה באוניברסיטאות ומוסדות בידור ותיאטרון חילוניים בארץ, הנוגדים כולם את רוח ההלכה והאמונה של הציבור החרדי,
(4) החוק הישראלי המעודד בהגנה מלאה מצעדי ראווה של גברים המודיעים בפרהסיה על נטייתם המינית ומעשי משכב זכור, וכל זאת בעיר ירושלים המקודשת לחרדים, מצעד הנוגד את רוח ההלכה והאמונה של החרדים,
(5) האיסור המגביל של המדינה כלפי פתיחת ערוצי קודש חרדיים ברדיו, המונעים מהחרדים להביע את תורתם ואמונתם בפרהסיה,
(6) החוק המדיני להשבית בתי עסק ומסחר ביום העצמאות, יום השואה והזכרון, על אף שקביעת ימים אלו מנוגדת להלכה והאמונה של הציבור החרדי,
(7) החוק המתיר חילול קברים, הנוגד את השקפת הציבור החרדי, וניתוח מתים, הנוגד גם הוא את השקפת הציבור החרדי והנחשב לחילול המת.
(8) תוכניות הלימודים במכללות ואוניברסיטות מנוגדות להשקפה החרדית, ולא מאפשרים לחרדים יראי שמים להשתלם בהם.
(9) קיימת כפייה חילונית חריפה מאוד בצבא כלפי נוער דתי המצטרף אליו, והמתבקש פעמים רבות לעבור על חוקי ההלכה, השבת והצניעות, גם במסגרות הנחשבות לדתיות.
(10) החוקים המדיניים המתירים פרסומות עם אופי מיני ואלים בכל רחוב ועיר בארץ, אשר נוגדות את רוח ההלכה וההשקפה של הציבור החרדי, ומונעות מחרדים להסתובב בחופשיות ברחבי הארץ, בכדי שלא להכשל באיסור ראייה או לפגוע בחינוך התורני של הנוער החרדי.
(11) המדינה אינה מתירה לחרדים להשמיע את קולם ברחובות, ולהפגין בצורה חוקית נגד מעשים הפוגעים ברוח ההלכה והאמונה היהודית של הציבור החרדי. יתירה מכך, שוטרים אלימים נכנסים בכח לעיירות ורחובות חרדיים רק על מנת לפגוע ולפזר באלימות חרדים המפגינים ברחובות עירם החרדית, כדי להראות להם "מי הבוס".
(12) המדינה מתירה לכל כלי התקשורת החילוניים לבוז ולזלזל בחרדים בכל אמצעי תקשורתי, להעליל נגדם עלילות דם, לתאר אותם ואת מנהיגיהם בקריקטורות מעליבות וציטוטים חצויים, לזלזל בתורה והרבנים המקודשים להם, להשניא אותם על תושבי המדינה, ולצייר את כל החרדים ככת מסוכנת, פרימיטיבית, חסרת דעה ותועלת, הפוגעת בשלום הציבור הרחב, באופן המזכיר בצורה קיצונית פרסומים אנטישמיים כנגד היהודים בתקופות לא רחוקות מאיתנו.
למעשה, כמעט כל חוקי המדינה הם כפייה חילונית כלפי חרדים המעוניינים לגור בארץ, אך הנאלצים להשמע בניגוד לרצונם לחוקי המדינה הנוגדים את ההלכה והאמונה של הציבור החרדי, במטרה שלא להפגע על ידה.
-----------------------------
הרב אמנון יצחק הקריא בהרצאה, תגובה של גברת בשם רוני אלוני, חברה בעריית ירושלים.
וכך היא כתבה:
"לא תמיד יש הסברים לדברים. זה פשוט נראה לי לא נכון...
1) למה הכאפיה הערבית, התרבוש האפריקני, הסרי ההודי ודומיהם ממלאים אותם רגשי כבוד למסורת לאומים אבל הלבוש החרדי הוא אצלם נושא לגיחוך ולהסתייגויות רעות לב?
2) למה מי שלומד הודית עתיקה, או מבלה את זמנו אחר ההתחקות אחר הדיאלקט האינדיאני, או מוגיע את מוחו במבנה השבטי של הזולו האפריקני, הוא אצלם חוקר ואיש רוח, ומי שיושב ועוסק בתורת ישראל הוא בלשונם פרזיט עלוקה ואוכל לחם חינם?
3) למה הגידול הטבעי של הערבים הצ'רקסים, הדרוזים והנוצרים, מעוגן בתקציב החינוך של המדינה כדבר המובן מאליו, אבל הגידול הטבעי של ילדי החרדים הוא מחוץ לחישובי התקציב וצריך ללחום עליו כל שנה?
4) למה מיליארדים של כספי הקיבוצים אשר אבדו בנסיבות מצערות של עסקות בהון השחור, מכוסים על ידי הממשלה, אבל צרכי החינוך החרדי הם עסקה קואליציונית מפוקפקת?
5) למה כל מפלגה המוכנה להצטרף לקואליציה, מגישה תביעות שיש בהם כדי לממש את עקרונותיה, אבל במפלגות החרדיות קוראים לזה "סחיטה"?
6) למה כאשר מישהו מואשם באשמה כל שהיא, מדברים עליו בלשון יחיד ובשמו הפרטי, אבל אם מדובר בבעל "חזות מוגדרת", קוראים לו בכינוי הכולל יהודי חרדי?
7) למה ציבור המתפרע במשחק כדורגל בצעקות ובגילוי אלימות, מתואר כציבור חובבים נלהב, אבל יהודים המפגינים בקירות לבם את זעקת השבת, מוגדרים כקבוצה אלימה וצעקנית?
8) למה לכל מני מתנסים ומועדונים יש תקציבים מאושרים כחוק, אבל למועדוני נוער חרדי קוראים בעיתונות שדידת הקופה הציבורית?
9) למה לכספי הענק שתכליתם לקדם מכירות, והמייקרים את מחיר המוצרים, קוראים בהערכה "פרסומת", אבל להוצאות של השגחת הכשרות קוראים ניפוח מחירים והוצאות מיותרות?
מדוגמאות אלו, ראינו כי המגזר החילוני מוקיע ומזלזל במגזר החילוני, ואינו מוכן אף לשמוע ולקבל את דעותיו של השונה,
אז לפני שאדם שדעותיו נגד התורה בא וטוען כי ישנה כפייה דתית, עליו לחשוב טוב טוב ולבדוק את המציאות בשטח,
החרדי, שואף לחיפוש האמת האבסולוטית, קירוב לבבות עם ישראל והפצת המורשת היהודית שמאחדת את עם ישראל במשך אלפי שנים.
החילוני, בא להשמיץ ולזלזל בדעותיו של השונה, במיעוט, תוך פרסום מושגים כמו כפייה דתית לפני שהוא בכלל הקשיב וייחס חשיבות לחרדי.
*מידע זה פורסם מאתרו של הרב דניאל בלס שליט"א , ונוסח על ידי עורך האתר.